המכות, שהן הנושא העיקרי בפרשה, הן בעיני חלק מהמדרשים והפרשנים סמל להתדרדרות המוסרית של החברה. מיד בהתחלה המדרש אומר שהיו מצרים, שכשראו את בני ישראל שותים מים בזמן מכת הדם, שתו יחד איתם מכוסם. לעומתם, היו כאלה בבני ישראל שכשראו את המצרים שותים דם, גם הם עשו כך.

היו מצרים, אשר גם בחברה שנשלטה ע"י דיקטטור מושחת, הבחינו במים של חיים ואמת, והיו אלו מבני ישראל שהיו כל כך שקועים בתרבות השלטת, שהמשיכו לחבקה אפילו כשהפכה אלימה ומושחתת.

המצרים הנ"ל כללו את המילדות (חז"ל חלוקים בדעתם האם המילדות היו מצריות או עבריות), בת פרעה ויועציו הקרובים ביותר. המילדות, שהביאו חיים לעולם, כבדו את אלהים, מקור החיים, והצילו בגבורה את הזכרים שנולדו לבני ישראל ולא מלאו את צו המלך.

בת פרעה גם היא התנהגה בגבורה ולא מלאה אחרי צו אביה ומלכה. שמה לפי המדרש הוא בתיה, שם המראה שלמרות שאביה הביולוגי היה פרעה, אביה המוסרי והרוחני היה אלהים.

יועצי פרעה גם הם בגבורה התנגדו למלך ומשכו את תשומת לבו בשאלה הרטורית "עד מתי יהיה זה לנו למוקש"? והוסיפו במהירות: "שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים"? הם לא אמרו הטרם תדע כי אתה מאבד את מצרים? הם לא היו צריכים להגיד זאת.

פרעה המשיך לצלול בעיוורון והביא על מצרים את מכת החושך שבה "לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו". זה לפי המדרש תמצית החושך: מצב שבו בגלל פחד ובורות, אף אחד איננו רואה את אחיו ואינוו קם מתחתיו.

לגבי בני ישראל ששתו מהכוס עם הדם, הרי לפי חז"ל הם מתו בזמן מכת החושך. איך שרדו המצרים, למרות שלא היו יכולים לזוז שלושה ימים, אפילו כדי לשתות מים? הרי אלו מבני ישראל שנתנו למצרים לשתות מכוסם בזמן מכת הדם, עכשיו, לפי המדרש, לא רק ש"היה אור במושבותם", אלא היה להם אור בכל מקום שהלכו אליו ולכן יכלו עוד פעם להביא למצרים מים חיים ואוכל..

למרות כל הדוגמאות לעיל, ולמרות רגעי האמת של פרעה .."ה' הצדיק… וברכתם גם אותי…" וכו'… הרי הסיום הוא, כפי שאנחנו יודעים, בטביעתם של פרעה וחילו בים סוף.

בעונה זו אני כמעט יכול לראות את אורות חג המולד בבית לחם, אך המסר שלהם של "שלום עלי אדמות, רצון טוב לבני האדם" מוצל על ידי חשכת הפחד המנצח באזורנו ומרתיע רבים המחפשים לקרב את הגשמת המסר של ראית האחים או חצי אחים וכן מונע מאיתנו לקום.

כמו שהיה שיתוף פעולה, ששימר את החיים באזור, בין יוסף ופרעה האמיץ וכמו שיכולנו כיום להביא להסכמי שלום עם מצרים וירדן, הרי מי יתן ויום מבורך אחד נתאחד בדרישה "לשלום עלי אדמות רצון טוב לבני אדם ואור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו מהרה לאורו" …. כן יהי רצון.

שבת שלום

בני ישראל, אותה משפחה מורחבת בת 70 נפשות החיים ברווחה שהכרנו מסיפור יוסף (סוף ספר בראשית) מתרבים ומתעצמים כבר בתחילת פרשתנו, פרשת "ואלה שמות" (ספר שמות פרקים א-ה). על מצרים רובץ "איום דמוגראפי" והמנהיג החזק שם מחליט "לטפל בהם," (אוי, כמה מוכר…) לסדר להם תעסוקה מתאימה, להגביר את פריון העבודה שלהם ולהוריד את הריבוי הטבעי בחצי ע"י הריגת כל בן הילוד. לאחר נסיון אחד שנכשל בעקבות המקרה הראשון בהיסטוריה של סירוב מצפוני (המיילדות העבריות שיפרה ופועה) מצווה פרעה להשליך כל תינוק ממין זכר ליאור, אך גזרה זו חוזרת אליו כבוברנג כאשר בתו מוצאת תינוק צף, מאמצת אותו ומנציחה את האירוע בהענקת שמו: ?ותקרא שמו משה, ותאמר, "כי מן המים משיתהו".

שיפרה, פועה ובת פרעה מצילות נפש, ומשה, איך הוא יתחיל את הקריירה?

(פרק ב: יא) ו?י?ה?י ב??י??מ?ים ה?ה?ם ו?י??ג?ד??ל מש??ה ו?י??צ?א א?ל א?ח?יו ו?י??ר?א ב??ס?ב?ל?ת?ם ו?י??ר?א א?יש? מ?צ?ר?י מ?כ??ה א?יש? ע?ב?ר?י מ?א?ח?יו: ו?י??פ?ן כ??ה ו?כ?ה ו?י??ר?א כ??י א?ין א?יש? ו?י??ך? א?ת ה?מ??צ?ר?י ו?י??ט?מ?נ?הו? ב??חו?ל:

ובכן, גם משה מציל נפש, אך תוך נטילת נפש. ומעניין לגלות מה יש לתורה שבעל פה להוסיף כאן על הפשט:

א. למרות שאצל חז"ל דווקא אחיו אהרון הוא הדמות למופת ביישוב סכסוכים בדרכי שלום (ה?ל??ל או?מ?ר, ה?ו?י מ?ת??ל?מ?יד?יו ש??ל א?ה?ר?ן, או?ה?ב ש??לו?ם ו?רו?ד?ף ש??לו?ם, או?ה?ב א?ת ה?ב??ר?י?ו?ת ו?מ?ק?ר?ב?ן ל?ת?ו?ר?ה, פרקי אבות) גם ממשה התאמצו להרחיק את האלימות. במקרה שלנו, למדו ממה שנאמר בהמשך הסיפור, ?הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי" שמשה הרג באמירה ולא במכה פיזית (פרס יינתן למי שמנחש מה היתה אותה מילה שהמיתה…). כך גם בשני המקרים של הוצאה להורג בתורה (נוקב השם, בספר ויקרא כ?ד; ומקושש העצים בשבת, בספר במדבר ט"ו): למרות שברורה אשמתם ודינם, אין משה מוציאם להורג ללא ציווי מפורש מגבוה (כך מדגיש הרב שאול ברמן יל"א).

ב. במדרש מוצאים אשמות נוספות לאיש המצרי שהרג, מה שמלמד אותנו שלחז"ל לא היה נוח לראות במשה מי שיהרוג אדם שאין עליו דין מוות (מה שמעיד שהכלל "בא להרגך השכם להורגו" לא היה שגור בפיהם) .

אינני יודע אם סברתי היא בגדר הפשט או תיחשב דרש, אך נדמה לי שאפשר לפרש את בריחתו של משה למדיין כמחאה של הטקסט נגד הריגת המצרי, משום הדמיון לגלותו של רוצח בשגגה לעיר מקלט, שאיננו רק מקום בטוח מפני גואל הדם, אלא גם מעין בית סוהר שבו מרצה הרוצח את עונשו עד מות הכהן הגדול (במקרה של משה, עד מות פרעה, שהיה גם דמות פולחנית).

אך לא רק משה נענש פה ? כל עם ישראל ממשיך להיות משועבד עד שמשה יכול לחזור ולהתייצב מול פרעה. וכך ניתן לומר שכפי שחז"ל קבעו ש"כל המאבד נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא", כך גם במקרה שלנו, החירות שעם ישראל זכאי לו אינו אלא שיעבוד ליצרים ולכוחנות אם הוא מושג ע"י אלימות. משה איננו מצווה לפעול לשחרר את עם ישראל מכל רסן ? צריך לדייק כשמצטטים את הסיסמה "שלח את עמי," שאינו מופיע כך אף לא פעם אחת, אלא "שלח את עמי ויעבדוני" ? לעבודת בורא כל הנשמות.

קוראים נכבדים (אם אתם עדיין אתי!), ובמיוחד לחובבי המוסיקה הקלאסית שביניכם: משה רבנו היה יכול להרשות לעצמו לכתוב בספרו "ו?ה?א?יש? מש??ה ע?נ?ו מ?א?ד מ?כ??ל ה?א?ד?ם א?ש??ר ע?ל פ??נ?י ה?א?ד?מ?ה". לעומת זאת, כותב שורות אלה אינו טוען למידה כלשהי של ענווה, כאשר הוא ממליץ לכם בזאת לעיין גם בדבר התורה שכתב בכיוון קצת שונה, ובוודאי במצב רוח אחר, המופיע בצמוד באנגלית.

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי.הארגון נוסד בשנת תשמ"ט והוא מונה כיום כמאה חברים: רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שבו פועלים במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל. בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף עם ארגונים של זכויות אדם בארץ ובעולם.

ארגון שומרי משפט פועל במהלך כל שנות קיומו, לקידום זכויותיהם של השכבות המוחלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל ושל פלשתינאים בשטחים, ולמניעת כל הפרה בוטה של זכויות מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים בקרב קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת קיומה של מערכת בריאות ציבורית שוויונית, פועל נגד הגזרות הכלכליות, ולמען קידום זכויות הנשים, מסייע בקליטתם של יהודי אתיופיה ושותף למאבק נגד הסחר בנשים.

מאז ייסודו, אלפי מתנדבים נטלו חלק במאות פעילויות מגוונות בתחום של עשיית צדק בחברה. עבודת הארגון מבטאת את תפיסת חבריו המתבססת על ההנחה לפיה כיהודים אנו מחויבים להתריע על כל עוול שנגרם לכל אדם. הנחה זו שאובה מתוך האמונה שהאדם נברא בצלם אלהים. אנו מאמינים כי חלה עלינו החובה להביא לידיעת הציבור בישראל כל הפרה של זכויות אדם, ולהפעיל לחץ על מוסדות המדינה כדי שיתקנו עוולות אלו.

אנו שואבים את סמכותנו משני מקורות עיקריים מן התרבות היהודית ההומניסטית ומן האמנות הבין-לאומיות לזכויות האדם. לצד המאמץ למנוע הפרות של זכויות האדם, שומרי משפט מביא אל השיח הציבורי הישראלי הבנה מקורית והומניסטית של המקורות היהודיים. בתקופה שבה הקריאה הלאומנית והבדלנית של המסורת היהודית נשמעת ברמה, שומרי משפט נותן ביטוי לאחריות היהודית המסורתית לשלומם ולרווחתם של הזר, השונה והחלש.

ארגון שומרי משפט זוכה לתמיכתם של ארגונים רבניים קונסרבטיביים, רפורמיים ורקונסטרוקציוניסטיים בצפון אמריקה ובבריטניה.

ארגון שומרי משפט זכה בשנת התשנ"ג בפרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים עבור תרומתו בתחום קידום שלטון החוק, ערכי הדמוקרטיה, שמירה על זכויות האדם ועידוד הסובלנות, הכבוד ההדדי והשכנות הטובה.

שומרי משפט הוא קול המצפון הרבני בישראל.

כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו

שבת נד ע"ב

נביאי המקרא זעמו נגד אי-הצדק הכלכלי שהוטח בעניים וחסרי-הישע, והמסורת היהודית משרישה את הרעיון של עזרה לנזקקים באמצעות מושג הצדקה. בעוד הפערים הכלכליים, הרעב, העוני והאבטלה בישראל מעמיקים והולכים, מסייע ארגון שומרי משפ" לקבוצות שונות בציבור במאבקן למען מדיניות כלכלית צודקת יותר; שומרי משפט מפעיל שדולה בכנסת ישראל על מנת להבטיח הקצבות תקציביות מתאימות לנצרכים ופועל להגברת המודעות הציבורית לסבלם של העניים תוך הדגשת האחריות החברתית כלפיהם לאור המסורת היהודית.

שומרי משפט תומך בפרויקטים של העצמה קהילתית שמטרתם לבנות מסגרות ארגוניות למען שינוי תוך עזרה לחברי הקהילה במאבקם היומיומי להישרדות כלכלית. שומרי משפט תומך גם בפרויקט "שבעה שקלים, שבע ברכות", בו מוזמנים החוגגים בשמחות משפחתיות למיניהן לתרום כדי לרכוש אוכל לנזקקים. שומרי משפט מספק חומרים חינוכיים המדגישים את הערכים הכלכליים-חברתיים של היהדות ומתארים מודלים אפשריים לפעולה קהילתית.

יחד עם חברינו לקואליציית הארגונים החברתיים למאבק באבטלה, "שומרי משפט" תומכים במחאתם של מובטלים, משפחות חד-הוריות, קשישים, נכים ואחרים שצורכיהם הדחופים נופלים דרך חורי רשת הביטחון החברתית. אנו משתמשים בקולנו הייחודי כארגון רבני כדי לאחד את הקבוצות השונות בחברה הישראלית סביב חזון של צדק וערכים יהודיים במאבק המשותף למען צדק כלכלי.

מדינת ישראל אחראית לביטחון אזרחיה. עם זאת, שומרי משפט משוכנע שצורכי הביטחון של ישראל יכולים להישמר באופן המונע התנגשות בין זכותה של ישראל להגנה עצמית, לבין זכויות הפלשתינאים על אדמתם, זכותם לחופש תנועה ולגישה חופשית למקורות פרנסה, לטיפול רפואי ולמוסדות חינוך.

"שומרי משפט" נאבק בשיתוף עם קואליציית ארגונים נגד נגע הסחר בנשים, ומקדם פתרונות יצירתיים לבעיית העגונות בישראל.

המסורת היהודית דורשת שהגר החי בתוך הקהילה היהודית יזכה לתנאי מחייה שווים לשכנו היהודי ושהחוק האזרחי לא יבחין ביניהם. שומרי משפט פועל לשינוי המדיניות המנהלית המונעת מרוב הפלשתינאים להשיג היתרי בניה חוקיים, מדיניות המביאה להריסת הבתים שנבנו ללא היתרים. שומרי משפט פועל למניעת ההריסות באמצעות חינוך, הפעלת שדולה, עתירות משפטיות, מחאה, וכאמצעי אחרון גם על ידי אי-ציות אזרחי . אנו מוחים נגד מדיניות הריסת הבתים בכך שאנו עוזרים לבנות מחדש בתים שנהרסו. בפרויקט זה, אנו מבקשים להבטיח שוויון בפני החוק ולמנוע את הסבל, את האובדן הכספי, ואת השנאה שהם תוצאתה של מדיניות זו.

תוך הכרה בזכותה ובחובתה של ישראל להגן על אזרחיה ולהבטיח את ביטחונם, ארגון "שומרי משפט" עומד על הבטחת זכויותיהם של הפלשתינאים.

 ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חייבת להבטיח שכל אזרחיה יזכו ליחס שווה בפני החוק, ושכבודם וזכויותיהם של המיעוטים שבקרבה יישמרו.

שומרי משפט פועל, יחד עם ארגונים נוספים, להכרה ביישובים הבדואים הלא מוכרים בנגב תוך הבטחת זכותם לקבלת שירותי חינוך ובריאות ולאספקה סדירה של מים וחשמל. שומרי משפט פועל לשמירת כבודם של המקומות הקדושים לשלוש הדתות, מדגיש את זכויותיהם האזרחיות והחברתיות של הערבים אזרחי ישראל, ודוחף לחלוקה צודקת של תשתיות ושל כספים.

"שומרי משפט" פועל למען הבטחת טיפול רפואי ושירותי חינוך למהגרי עבודה ולבני משפחותיהם, פועל לקידום חקיקה שתמנע ניצול של עובדים בידי מעסיקיהם, ומפעיל לחצים להבטחת זכויותיהם של מהגרי עבודה ולהשגת פיצויים למהגרים שנפגעו.