המכות, שהן הנושא העיקרי בפרשה, הן בעיני חלק מהמדרשים והפרשנים סמל להתדרדרות המוסרית של החברה. מיד בהתחלה המדרש אומר שהיו מצרים, שכשראו את בני ישראל שותים מים בזמן מכת הדם, שתו יחד איתם מכוסם. לעומתם, היו כאלה בבני ישראל שכשראו את המצרים שותים דם, גם הם עשו כך.
היו מצרים, אשר גם בחברה שנשלטה ע"י דיקטטור […]

בני ישראל, אותה משפחה מורחבת בת 70 נפשות החיים ברווחה שהכרנו מסיפור יוסף (סוף ספר בראשית) מתרבים ומתעצמים כבר בתחילת פרשתנו, פרשת "ואלה שמות" (ספר שמות פרקים א-ה). על מצרים רובץ "איום דמוגראפי" והמנהיג החזק שם מחליט "לטפל בהם," (אוי, כמה מוכר…) לסדר להם תעסוקה מתאימה, להגביר את פריון העבודה שלהם ולהוריד את הריבוי הטבעי […]

כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו
שבת נד ע"ב

נביאי המקרא זעמו נגד אי-הצדק הכלכלי שהוטח בעניים וחסרי-הישע, והמסורת היהודית משרישה את הרעיון של עזרה לנזקקים באמצעות מושג הצדקה. בעוד הפערים הכלכליים, הרעב, העוני והאבטלה בישראל מעמיקים […]